להילחם בדרקונים וטחנות רוח

לא קל להיות רופא שמוטלת עליו אחריות לחייו של אדם אחר.

פחות קל להיות רופא שמטיל ספק במוכר והמקובל. לא פעם התחושה היא של מלחמה בטחנות רוח.

לא קל להיות חולה. לא פעם הייתי אומרת לחולים שלי שאנחנו נלחמים בדרקון, אבל יש לנו כלים ונוכל לנצח.

קשה יותר להיות חולה במחלה שלא מתאימה למוכר והמקובל, כי אז הדרקון אמיתי, אבל אין הרבה כלים כדי להילחם.

ומה קורה, כאשר אתה גם רופא שמעז לפקפק במוכר והמקובל

וגם חולה במחלה שלא מתאימה לספר?

את הסרט הזה ראיתי מספר פעמים.

https://vimeo.com/ondemand/22513

יכולתי להזדהות גם עם תחושת חוסר האונים והתיסכול של החולים

וגם עם תחושת חוסר האונים והתיסכול של הרופאים.

בכל פעם שאני צריכה להתמודד עם בעייה חדשה שעוד לא מצאתי בשבילה כלים, אני מוצאת את עצמי שוב נלחמת באותה מלחמה מתישה.

למזלי אני לא לבד. כי יש (לצערי) לא מעט חולים כמוני. וגם כי יש (לשמחתי) פרט לאותם רופאים שכבר יודעים הכל (לא פעם טוב יותר מהחולים), גם רופאים ומטפלים אחרים, כמוני, שמעזים לפקפק במוכר והמקובל ולחפש תשובות חדשות במקומות שנראה שאין כאלה.